קבוצת טכנולייט, כחלק משיתוף פעולה עם אמנים ומעצבים ישראלים, יוצאת בסדרת ראיונות אישיים, בכל פעם נציג בפניכם אומן/מעצב מהשורה הראשונה בראיון אישי ,המגולל את סיפור אומנותו ואת החיבור שלו לעולם העיצוב. 
בראיון זה, בחרנו באומנית והפסלת אסתי קסטרו , הבאה מפיסול בברונזה אל פסלי פורצלן, ייחודיים ומופלאים. 
מאחלים לכם קריאה מהנה, 
שלכם, 
קבוצת טכנולייט

ראיון עם האומנית והפסלת אסתי קסטרו, הפותח צוהר אל צבעוניות פואטית של רוח וחומר ומתיחת הגבולות שביניהם.

אסתי קסטרו, פסלת וקרמיקאית, בת 54 , אמא לשלושה, חיה ויוצרת בתל אביב.
מאז ומתמיד, מספרת קסטרו, ידעתי לאן הלב מושך, בתור ילדה, לא היה חוג אומנות אפשרי, שלא נרשמתי אליו. הכיוון היה ברור, אך בכל זאת כשבבית, אמא אומרת בפסקנות שעולמות היצירה יכולים להתקיים רק בגדר "תחביב",  הדרך אל קריירה בתחום, התבררה כפתלתלה. לפיכך משאלות הלב, השתלבו עם הדרישות מבית, נרשמתי ללימודי עיצוב אופנה, במקביל שקדתי על תעודת הוראה בעיצוב. במהלך הלימודים, התחלתי לעבוד בסניף "סטפאנל" האיטלקית ותוך זמן קצר, בגיל 26,  הפכתי להיות מנהלת הרשת בישראל.
החשיפה לעולם האופנה הביאה עמה גירויים אומנותיים ,שפעפעו בי במשך שנים, אך רק בגיל מתקדם יותר, בעקבות נסיעה משפחתית לארצות הברית, חלה הפריצה הגדולה ועברתי לעסוק בפיסול ואומנות כמקצוע.
 
הסטודיו של אסתי:

אומנות היא דרך חיים, זאת אמונה, זה המקום הכי נכון עבורי, מספרת קסטרו.
"אני מגיעה לסטודיו בכל יום עם חדוות יצירה, מלווה בהתלהבות לאמירה ונתינה".
רמת האנרגיה של עבודותיה, מתועלת באופן זהה לפסל ענק בגודל אדם לבין צלחת פורצלן.
הסטודיו נפתח פעמיים בשבוע לסדנת אומן, בה מספרת אסתי על אומנותה, אמונתה ומנחילה את ידיעותיה וכישרונותיה לתלמידים הבאים לגמוע מתורתה האומנותית.
"כשאני מביטה מהצד מספרת קסטרו, ליבי מתרחב מהמקום המאפשר לכל אדם ליצור, ללא רקע, כישרון או מורשת"
תהליך הלימוד מחזיר אותי יחד עם תלמידי לראשוניות, לבסיס. יש משהו טהור ופואטי בראשוניות של החומר ושל היוצר.

איך הגעת לפיסול?

בהיותי סטודנטית, מצאתי את עצמי לא פעם, מגישה את עבודותיי בתבליטים ובתלת ממד, אז נולדה התובנה, שיש לי את היכולת לראות את החיים אחרת,
המשיכה לפיסול הייתה טבעית וגם הלימוד הבא ממנה של הפיסול הפיגורטיבי.